סרטונים

בדרך לבריכה 1

אם לא נקום ונעשה נקבל צורה של כיסא.
מאד קשה להיכנס לשווונג של עבודה.
כעבור זמן מה כבר דיי קשה לצאת ממנה. כל מצב הוא פוטנציאל לתקיעות..
אם לא נזוז ונשנה נשאר באותו מקום…למשל, על הכיסא.
אמצע יום העבודה. שמש בחוץ.
מה השיפט שאתם עשיתם היום? שתפו אותי
?מה אתם רוצים ממש ברגע זה לקום ולעשות שונה
כיתבו לי בתגובות. מבטיחה להגיב ולסייע

בדרך אל הבריכה יש עוד הזדמנות לסגת. אני חושבת על תחושה הפנתרה שאחוש אחרי השחיה. תחושה של ניצחון, של דם חם זורם. חיוּת. אני מחליטה שוב לקפוץ למים. זה תמיד עובד. אינני זוכרת פעם שהתחרטתי אחרי. רובנו מתחרטים על SAMSUNGדברים שלא עשינו, יותר מאשר על דברים שכן.
.עולה על "המדים" חובשת את כובע הכריש, כבר מרגישה אחרת. חצי גיבורה. אני כאן במקום על הכיסא. אני בתנועה.
עוד שלושים-ארבעים-שישים דקות אצא. ניגשת, טובלת בוהן, כף רגל בזהירות נכנסת למים. חמימים. זה לעיתים נעים יותר בחורף מאשר בקיץ.

קופצת, מקללת את מי שהגדיר את המעלות. לי תמיד קר מדי. לשחות לשחות אני אומרת לעצמי. יותר ויותר וכך אחוש את הקור פחות ופחות. כשעושים, הספקות הלבטים המחשבות על הקושי הצפוי נותרות על הגדה.
אני כבר לא מרגישה את המים, אני חלק מהם. וזה אני שם, כלומר כאן, היכן שקודם ביקשתי להיות.

"את ברבור" מחמיאה-גאה אמי בכל פעם שהיא צופה בי. אומרת ומתרגשת. ברבורה מקסימה, גולשת במים בכזו טבעיות. SAMSUNGאבל בייני לבייני יודעת אני שהקושי הוא לא במים הוא לא בשחיה.
הקושי הוא במעבר מהיבשה אל המים. ממצב צבירה אחד לשני. מהכסא אל המעשה. מהנייח אל הנייד, מאני המוכר החושב אל האני הזורם הנע מתקדם.
מציצה אל השעון פעם בגדה המערבית ופעם במזרחית. קולטת את קלמן מציץ בי מתת למים. הוא עם מסיכה כמו חלון ראווה. לקלמן יש שנורקל ארוך. לא מה שאתם חושבים, באמת שנורקל שמקל עליו את השחיה.

גם לנו על היבשה, נכון להצטייד בתוספות מקלות.
הזמן עובר ואני מתחילה להשתעמם, טרם הספקתי לפנק את עצמי באם.פי למים.
יוצאת. פנתרה.

השיער רטוב. שמחה
100_8562

מה השיפט שאתם עשיתם היום? שתפו אותי
?מה אתם רוצים ממש ברגע זה לקום ולעשות שונה
כיתבו לי בתגובות. מבטיחה להגיב ולסייע

מודעות פרסומת