קטגוריה: סדנה לעסקים

מה שלא מסיבה לא שווה

סופי-פרייה (לפני)

כמה מילים לפני שאספר על התוכנית "חזון אישי לעסקים":

כשמראים לסופי משהו היא מבררת: "זו מסיבה?". אם עונים שלא, היא משיבה: "מה שלא מסיבה, לא שווה".

סופי-פרייה, ג'ינג'ית מקסימה. את כמעט בת 6 מתנהלת בעולם למרות המחלה. אני רואה אותך, יקירה, שנים קדימה – נערה דקת-גו, יפייפיה, שמחה וחכמה. בכל ליבי אני רוצה להמשיך לראותך, חברה צעירה שלי, ילדה אהובה, לשחק עימך, לטייל ולצחוק המון (ולא רק בטלפון).

ההכנסות מתוכנית "חזון אישי לעסקים" יוקדשו לטיפולים לטובת ריפויה של סופי.
הנכם מוזמנים לתרום (גם ללא קשר לתוכנית שבהנחייתי), כך שסופי תחגוג בחייה עוד מסיבות רבות.

למידע מפורט
אודות תוכנית "חזון אישי לעסקים",
לתרומות
וכן לצפיה בכתבה ששודרה בחדשות "ערוץ 2 " –
ראו לינקים בהמשך למטה.
מפגשי "חזון אישי" מיועדים לכם, ההכנסות קודש לריפויה של סופי-פרייה:

  • יש לכם חלום?
  • נמצאים בצומת?
  • יש לכם המון שאלות?
  • חסרות לכם תשובות!
  • שואפים להצליח…גם נוכח המיתון?

התוכנית "חזון אישי לעסקים" תיערך במהלך חודש. נתחיל בשאלון-איבחון, נמשיך במפגשים בייני ובינך. עיצומה של התוכנית במפגש הקבוצתי שייערך בשבת 23.5.09 בזכרון-יעקב בסטודיו מקסים מעל ביתה של סופי. במפגש נעבוד בכלים חווייתים ועסקיים: נדמיין, נצייר (את החזון), נכתוב ונתרגל עם הגוף. כל משתתף יציג בפני הקבוצה את חזונו ומטרותיו. נתאמן על האמונות והדפוסים שלנו. כמובן שגם נאכל, ננוח ונשקיף אל השמורה האביבית הנשקפת מחלונות הסטודיו.

הקליקו על הלינקים לקבלת מידע מפורט ולהרשמה:

  1. מפגשי חזון אישי – 23 מאי 2009 – מתכונת משופרת
  2. טופס הרשמה
  3. שאלון איבחון לקראת מפגש חזון אישי

לתשומת ליבכם: ניתן להירשם למתכונת המתאימה לכם:
השתתפות במפגש הקבוצתי בן 11 שעות ב-23/5 : 500 ש"ח
הרשמה לתהליך מלא בן חודש כולל הסדנה: 1,000 ש"ח

שלכם באהבה, שרונה

* הבלוג של סופי:
אימה של סופי, רעיה, חברה אהובה ואצילת נפש מנהלת עבורה בלוג: www.sufi.org.il

* לתגובות לפוסט זה הקליקו: https://harmony-vision.net/archives/251

* להצטרפות לרשימת התפוצה של "הרמוני" ולקבלת עידכונים וסיפורי חזון
שלחו מייל ל info@harmony-vision.net

* ערוץ 2 – החדשות כתבה ששודרה, "הסיפור הגדול על סופי הקטנה" או הסיפור הקטן על סופי הגדולה http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-627a5036a144021004.htm

אם אינכם מעוניינים להשתתף בתוכנית "חזון אישי לעסקים" ומעוניינים לתרום לריפויה של סופי:

* תשלום למפגשי "חזון אישי" לרפואת סופי פרייה וכאמור גם לתורמים אחרים

1. העברה/ הפקדה ישירה: בנק פועלים, סניף 681, ח-ן 605235

במקרה של העברה/ הפקדה ישירה לח-ן נא לפקסס העתק ל- 03-5792223 לצורך קבלה.

2. תרומה בכרטיס אשראי דרך אתר "חברים לרפואה" בכתובת http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/106.html

3.משלוח המחאה לטובת "חברים עבור סופי פרייה" לת.ד. 6782 רמת-גן מיקוד 52167.

כל תרומה תתקבל בברכה ותשלח קבלה. כל התרומות מוכרות במס לפי סעיף 46. כי כולנו חברים להצלת חיים"

אשמח לראותך בין משתתפי "חזון אישי לעסקים"

שרונה 0522-941146

6 מפגשים בשישה שבועות

תהליך ייחודי וממש לא אימון עסקי רגיל.

מצגת בליווי קולי שלי

פירוט המפגשים 4 אישיים ושניים קבוצתיים

הרשמה בהנחה עד ה-2/11

כל הפרטים בלינק שלהלן

אשמח לראותכם

http://www.myplick.com/view/6CuCV_iqX07/Vision-Meetings-6-Weeks-6-Meetings

רק 8 אנשים – ההרשמה כעת

האם אתם בצומת

בחיים האישיים-עסקיים?


ביום שישי 26.9


הזדמנות אחרונה לחזון לשנה זו. ההרשמה כעת!


רק
8 אנשים ילמדו ביום אחד

איך לממש חלום של שנים !

באוירה ייחודית מול נוף הים בשילוב כלים אפקטיביים!!!

* בונוסים לחבר מביא חבר/ה.

טלפונים 04-95-444-64

נייד: 052-294-1146


לקבלת מצגת 8 הצעדים לחזון אישי לעסקים ולפרטים אודות מפגשי "חזון אישי" (הקרוב ב-26/9)
דוא"ל sharona@harmony-vision.net

האוויר, האווירה והים

הנוף והאוירה ממפגש "חזון אישי".

נפגש ב-2 למרץ? תרגיל מס' 10 באימון עסקי

קשת מתוחה, חץ גמיש ויד שמותחת. העבר עבר והמטרה שלפניכם – גדולה וברורה. זכרו להודיע לחברים שהפכתם לצלפים מומחים. מי שאוהב אתכם יעמוד לצידכם…

נפגש ב- 2 למרץ?
מאין התעוזה הזו שלי לשאול אותך, ועוד על מועד שנקבע מראש?

אני יודעת שב-2 למרץ, 2008 אפגוש 8 אנשים, יזמים, בעלי ומנהלי עסקים כל אחד מהם בפגישה אישית. 
ב- 12 למרץ תפגש כל הנבחרת בשעה 08:50 בבוקר בעתלית. יחד נאכל ארוחת בוקר מול הנוף הקסום של הים. בשעה 20:00 בערב, לאחר יום מלא תכנים והתנסות בארגז כלים אפקטיבי (להגשמת יעדים) נפרד עד הפגישה הבאה. כך, נעבור יחדיו שישה שבועות, חלקן בפגישות אישיות ביננו וחלקן עם העמיתים לקבוצה.
מן אין הביטחון והתעוזה שאפגוש באנשים?

אני מכוונת למטרה הקשת שבידי מתוחה, החץ קל וגמיש, המטרה מסומנת. אני מאומנת היטב, מלאת אמון ועושה מה שצריך (מבחינתי) בכדי שהמטרה תתממש.

שיתפתי את שוראנגיז, תכננו יחד את התהליך וכעת ידי מותחת את החץ שמותח את הקשת.
אני מכוונת, מתכווננת, משחררת החץ, שריקה באוויר, עוד שבריר של זמן יפגוש החץ את המטרה.
האם גם אנחנו נפגש?

ובינתיים עד שתחליט/י  את/ה מוזמנים לבדוק לגבי עצמיכם:

  • האם הקשת, החץ והמטרה לפי מידותיך ורצונותיך?
  • האם בידך חץ או שהוא (אתה) מונחים בטלים?
  • האם סומנה מטרה ברורה, נראית לעין?
  • האם שיתפת אנשים נוספים לסיוע במשימה?
  • האם הודעת על המטרה באופן גלוי (או שהיא בינך לבינך)?
  • האם פניך אל המטרה (או שאת/ה עוסק בעבר)?

ברור לי, שישנם אנשים בעולם שיצאו נשכרים כששאיפותיך תתגשמנה.  
אל נא תניח להם להחמיץ אותך.
אשמח לפגוש אותך ב-2 למרץ, 2008.

לתגובות באתר
לשליחת דוא"ל Sharona@harmony-vision.net

לשבור את הכל(ל)ים – חלק א': צייר לי חלום

צייר לי כבשה

בחוץ סאנה תל-אביב כהרגלה. באולם שקטה (שלא כהרגלה) קבוצת מנהלים.

"אני לא יודע לצייר" לחש אחד הבכירים כשקלט אותי שולפת מכחולים, בדי ציור ופלסטלינה ירוקה מארגז הכלים שלי. מנהלים מודל 2007 חפצים ב- "מדריך להגשמת יעדים" כזה שמוקרן על הקיר ואחרי כל קליק עכברי מציע הנחיות ברורות להצלחה. לרבים חשוב בהרצאות ובחיים עצמם להישאר צופים, רושמים ו…נקיים.

לכלוך כאג'נדה
ספיראלות לילד

אני מציעה לשבור את הכלים: להתלכלך, להשתחרר וליהנות, לגעת בחומר, לא להקשיב החוצה לשאון העיר וההערות, אלא פנימה. במקום להתהדר בכרטיס ביקור בן 10 סמ"ר, הצביעו על הקיר והתגאו בציור
פרי מכחולכם: "זה אני היום",
"זה העסק שלי מחרתיים".

  • מרחו צבעים כאוות נפשכם על בד קנוואס בגודל מסך פלאזמה.
  • צרו "כרטיס ביקור" אוטנטי. העניקו ביטוי למי שאתם כאדם, כעסק או כמשפחה.  
  • צלמו את הציורים, פרסמו אותם באתר החברה, קיימו תערוכה ארגונית.
  • זכו לתשואות ממבקרים, אלו יאריכו ימים יותר ממסך הפלאזמה.

בינתיים הבכיר שבחברות המנהלים השתכנע והסכים לשתף-פעולה. כיביתי את האורות. כיסיתי את כולם בשמיכות פליס סגולות ובקול נמוך ושקט הנחיתי הדמיה.

יעד על הבד

בכל פעם שהעזתי לשבור את הכלים והכללים בחיי הרווחתי ובגדול. אני אוהבת להעיז. רוצים להגשים יעדים בחיים העסקים והאישיים? מדוע להסתפק בדיבורים?

בקיץ 2006 נכנסתי נרגשת לחנות לציוד משרדי. רכשתי בד ציור, מכחולים וצבעי אקריליק  (התמונה לפניכם). בבית לחש לי הבד:
"אני פנוי, הכל אפשרי". ציירתי את חזוני. הציור התהווה תוך כדי.
לא תכננתי, לא חשבתי. הייתי אני – בסינר מטבח, בשמחת יצירה, מפעילה ספיראלות על הבד, מחליקה צבעים, נותנת לצבע, למכחול, שידברו בניהם. והם דיברו. בטרם יבשו הסגולים שעל הבד ו"לכלוך" הטורקיז שעל אצבעותיי  שוב נצחה האלכימאית שבי: הציור הפך למציאות חיי.

  • בלוקים של נייר עבה (12 ₪) או/ ו בדי ציור (החל מ-10 ₪ ועד  100 ₪ ויותר תלוי בגודל), צבעים שבא לכם (פנדות, גואש, אקריליק, מים). אפשר גם A4 וטושים.
  • הנושא: כיוון, שאיפה, צומת, דילמה, משימה, או "פס" חופשי – No Agenda .
  • קדימה – תהנו!

נגעתי קלות בקערה הטיבטית שהשיבה בגונגים צלולים. קיוויתי שחברי ההנהלה יתעוררו וההארה תעניק להם מחסדיה. "על ההתחלה נרדמתי" הודה אחד הסמנכ"לים. משוויץ שהלילה לא נתנו לו לישון או אולי שהחומר "שהעברתי" מוכר לו. השאר המשיכו במשחק השקט. זו הייתה הנחייתי לשעה זו.

כוכב נולד

עולם העסקים מחייב חשיבה מסודרת, אמצעים לאמוד ולכמת תוצאות במספרים ובמילים. כאשר כוכב הצפון הוא "השורה התחתונה", לא פלא שתורות חדשות זוכות להוקרה. קל יותר בשעת מרוץ לפנות החוצה. שם בזירה ממתינים היועץ הכלכלי, המאמן העסקי והגורו שהוגדר ע"פ ה- Financial Times כוכב עולה. חפצים בפריצת דרך משמעותית?

  • פרשו לאתנחתא קלה. שם בשקט של פסק הזמן תצליחו לערוך ברור אמיתי.
  • "לשבור את הכלים" משמעו להפנים שהכוכב האמיתי הוא אתם והתשובות אצלכם.

הנכונות לחוויה לא קונוונציונאלית כמו ציור, כתיבה ספונטאנית, עבודה עם הגוף יעניקו תהליך מרתק עם תוצאות מהירות ומדויקות.

וכאן ב- ZOA  "בית של עסקים ותרבות", התבודדו חברי הקבוצה עם החומרים. במשך 20 דקות ביטאו עצמם במשיכת צבעים. כאן כל אחד יכול לצייר נחש בריח שבלע פיל.

המשך המאמר בפוסט "לשבור את הכל(ל)ים – חלק ב': צייר לי חזון".

 

לשבור את הכל(ל)ים – חלק ב': צייר לי חזון

פוסט זה הינו המשך של: "לשבור את הכל(ל)ים – חלק א': צייר לי חלום"

מוח משולב

כ-90% מהאוכלוסייה "נותנת" למוח השמאלי להוביל. פרופ` מרים פאוסט מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח,אוניברסיטת בר-אילן מביאה במאמרה "המוח הימני ויצירתיות " מן המחקרים האחרונים: "כאשר … צריכים להבין משמעויות של משפטים … המעבירים מסרים בעזרת צרופים מקוריים, בלתי-שגרתיים של מילים היה יתרון גדול למוח הימני. מדגיש גבריאל רעם, חוקר, מרצה ועוסק בתקשורת בלתי מילולי: ."הצד הימני עוסק ביצירה של שפה ותובנה כדי שתתאים לחוויות חדשות. וזאת לעומת הצד השמאלי של המח העובד על התאמה שטאנצית של תוויות מן העבר דרכן אנו 'רואים' את החוויה החדשה".

מי תרצו שיוביל את תהליך פיצוח חזון העסק שלכם, את התוויית היעדים ומימושם?

המוח השמאלי המורגל ב: Copy ו- Paste? או הימני שיתנסה ביצירה ויביא את הדבר האחר? הפעילו את המוח הימני בכל יצירה שתגרום לכם הנאה. צפו להפתעות. הפעילו את שתי אונות המוח במקביל והשתאו מן ההכוונה שתגיע. הפעלה מקבילה יכולה להתרחש ע"י ציור בשתי הידיים בו זמנית.

החברים התיישבו, מרוככים מתמיד. כל אחד מחובר בחיבוק ליצירתו הטרייה. הרכות שעל פניהם מילאה גם את ליבם. העברתי ביניהם חפיסת קלפים "רוחניים" והם טרפו אותם כאילו מורגלים לערבב ולשלוף קלף, לפני בחירת מועמד לתפקיד. המתנתי בקוצר רוח לקריאות הפליאה שלהם.

רואים 6:6

המסע שלנו בחיים מעלה הרבה אבק לאוויר. להבדיל מרכב שטח המעיף את האבק לאחור בעודו דוהר קדימה, אנו שועטים ומעלים אבק על עצמנו. האבק מטשטש את המטרה וגרוע מכך מסתיר את עצמנו מפנינו. רק כשנסכים לעצור, ישתכנע האבק לנחות אל מקומו, האוויר לשוב לקלילותו והראות לצלילותה עד האופק. כדי להגשים חזון יש לראותו בחדות. דרך מהנה היא לחוות תהליך של Visualization : הדמיה מונחית או עצמית ואינטואיטיבית.
את מה שראו עינכם הפנימיות, העבירו ביצירה ובמשחק דרך כלים חווייתיים חדשים: ציור, כדרות, טוויה, תנועה, ריקוד, ניגון, אפייה ועוד.
מקמו את היצירה סמוך אליכם.
העיניים החיצוניות תצפנה ביצירה שוב ושוב, המוח יקלוט, ישתכנע ויממש שאיפות הלכה למעשה.
אם ציור נשמע מלכלך מדי, תוכלו לקפל ניירות לאלף עגורים. על פי מסורת האוריגאמי היפנית, קיפול של אלף עגורים מאפשר גם הוא הגשמה של משאלות.

ה"וואווו" לא בושש לבוא: "איך הקלף דומה לציור שלי" או "רגע, זה מסביר לי משהו". ואז מגיע השיתוף הגדול. כאן כבר אפשר לראות מי באמת השתחרר מצה"ל או מי עדיין מצדיע לכללים. עת הוידוי הגיעה וכל אחד בתורו מספר את שראה בהדמיה, מציג את ציורו ואת הג'וקר שזכה לו. זוהי גם עיתה של הקשבה, שקטה ומאפשרת.

נקמה מתוקה

"לא ככה מציירים ג'יראפה". פסקה מורתי . אז הפסקתי לצייר. זה היה בגיל חמש.

שנים חלפו. היום אני מנחה ב- ZOA (בית ציוני אמריקה) קבוצת מנהלים מאחד הארגונים הפיננסיים הבכירים במשק הישראלי. גוון הפיסטוק שעל קירות האולם הלם את נושא המפגש "פיצוח חזון אישי בעסקים". חזרתי לצייר, ציור בשנה. ציור שמתגשם.

בלילה כשאורות המכוניות מסנוורים, יצאו בעלי התפקידים מהמפגש עם כיוון צלול וממוקד. בין טיפות גשם חדשות שניקו את האבק צחקו ורצו אנשים עם חלומות מחודשים: "רק שהגשם לא ימחק לי את החזון". בד הציור, עליו כה שמרו כעת, ידע שמחר יביט מהקיר בבעליו החדשים עד שתופח בו עצמו רוח חיים.

את פסק הדין של מורתי ניתצתי. אילו כל(ל)ים מוכנים אתם לשבור?

שני, ציירת תמונות חדרי ילדים ונוער
(דוא"ל ששלחה אלי נחנכת ב"חזון אישי" לאחר תרגול הדמיה וציור בבית):
"הי שרונה, עמדתי מול הציור שלי. לקחתי צבע שאני הכי אוהבת ונראה הכי לא מתאים ושילבתי בציור. ההתחלה – נראתה מדהימה. הכנסתי את הצבע למקומות שהכי לא התאימו צירפתי אותו לאזורים בציור שנראו לי ככאוס אחד גדול. הסתכלתי – נראה זוועה. התחלתי לרוץ עם צבעים אחרים. הסתכלתי על הציור הבנתי למה אני כל הזמן נאחזת מול הציור – עדיין לא הצלחתי להכניס אותו ממש לחיים שלי. המשכתי לצייר. דרך הציור הבנתי שכרגע קשה לי להכניס את החיים שלי למסגרת. אני צריכה להסתכל עליהם בצבעוניות כוללת. הסתכלתי על התמונה שלי לא ידעתי איך להמשיך. כל הצבעים נראו לי ככאוס מטריף. מאיפה אני רוצה להמשיך? מלמטה למעלה? מהצד? מאיזה צד? החלטתי – מלמעלה לאמצע. לקחתי את כל הצבעים שאני הכי אוהבת שפכתי אותם לקערית ועם המכחול העברתי פסים מלמעלה למטה למרכז. זה החיים שלי מה זה חשוב מאיזה צד? זה החיים שלי. סיימתי פסעתי לאחור והסתכלתי. בחרתי בצבעים שאינם בהירים, אלא בצבעים חזקים. התמונה צבעונית. כרגע היא נראית חזקה. אפילו המקומות שלא צבעתי משתלבים בה. היא לא מובילה לכלום היא רק מראה לי את עצמי כרגע."

על שבירת כל(ל)ים נוספים בנושא ארגז כלים אפקטיבי לפיצוח חזון ולהגשמתו תוכלו לקרוא במאמרים הבאים.

מקורות נוספים:
פרופ' מרים פאוסט "המוח הימני ויצירתיות"
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-4679-00.html?tag=12-36-03

גבריאל רעם "לראות את העולם דרך המוח הימני"
"הנסיך הקטן": אנטואן דה סנט-אכזופרי

תרגיל 1 באימון עסקי: קבלת החלטות בצומת

אני נוהגת הרבה, חורשת את הארץ.

יכולה ברגע זה לקום, לקחת בגד ים, משקפי שמש, בקבוק מים קרים, מפתחות אולי גם סלולארי ולנסוע לנקודה הכי… הכי דרומית/ צפונית/ יפה/ מרגשת. אני יודעת לקרוא מפות ושלטי הכוונה. אני יודעת לזהות את תחושת הבטן שלי שמכוונת היכן לשנות כיוון ולעקוף פקק מיותר.

אבל, כשאני נחפזת, אני שוכחת את המים בבית ודוחה את העיון במפה ל"זמן רמזור". כשאני נזכרת שאת "תחושת הבטן" שלי שכחתי מאחור, כבר מאוחר מדי.

בצומת, אני מנסה לנחש האם הפנייה שמאלה תוביל אותי לדרך הקצרה לערד או להמשיך ישר לדרך הארוכה, אך בטוחה ומהירה יותר. אני לא עוצרת, אני לא שואלת אף-אחד, מה שיהיה יהיה. תמיד הגעתי בזמן. לא בזמן המיועד, אבל ממילא לא התחילו בלעדי.

לא החמצתי אף טיסה, לא איחרתי ובוודאי שלא פספסתי שום אירוע מכונן בחיי (גם לא את הלידה שלי ושל ילדי). אבל ספק אם המחיר ששילמתי על השעטה בדרכים, על הלחץ בבטן, על העורף שמתקשח מהמתח "האם אספיק להגיע" היה שווה.

בכל פעם נשבעתי מחדש: "די!!! בפעם הבאה אצא מאורגנת". האומנם? האם אכן ניתן בחיים הללו לעשות "הכול כמו שצריך", להתארגן מראש, להכיר לפני כל נסיעה מה בדיוק צפוי: גיא או הר, תמרור, או מכמונת? החיים דינאמיים. ההרים הפכו לכביש 6. כל מישור התחפש לקניון. והשלטים? הם ממילא לא ניצבים במקומם. אנשים בכלל ואנשי עסקים בפרט מצפים למתכון: "בהגיעך לצומת בחיים העסקיים: "עשה ואל תעשה".

לי חשוב שלא להציע Manual, אלא ארגז כלים אפקטיבי המותאם אישית.

המסרים והכלים המוצגים כאן הם בעיני בין החשובים הקיימים, בני-דודם יגיעו בהמשך. כשיש לאדם ולעסק חזון ומטרות-על ההגעה ל'צומת החלטות' כבר אינה מאיימת, היא הופכת להיות הזדמנות לקפיצת מדרגה (ולמומחים שביניכם – לקפיצה קוונטית). בהשראת החזון ניתן לחוש יותר בביטחון את הכיוון הרצוי. אין בלבול. יש אפשרויות. קל יותר לבחור ובהמשך להישאר שלמים עם הבחירה, גם אם יעלו קשיים.

בדינאמיקה הטבעית של החיים אנו מגיעים לצומת מספר רב של פעמים:

  • לקראת התרחבות עסקית או הרחבת המשפחה.
  • רגע לפני פריצת דרך מקצועית ואישית.
  • לקראת שינוי מכל סוג.
  • וכמובן במציאות של קושי ומשבר.

בצומת אנו תוהים: "לאן פנינו מועדות", נזהרים מטעויות, חוששים מהבלתי צפוי ש"אורב" מאחורי הסיבוב. עצם המפגש שלנו עם הצומת מלחיץ ועשוי להתיש. מהי ההחלטה הנכונה? והאם בכלל יש כזו?

  • התמונה המליאה: היכולת לראות את התמונה השלימה והכוללת לכל אורך הדרך עוד בטרם המפגש בצומת, חוסכת בצמתים ובמחלפים אנרגיה מיותרת. אנרגיה זו תושקע באפיקים מניבים יותר של יצירה ועבודה מעשית.
  • הרשו לעצמכם להיות בצומת ולהקשיב. משהגעתם לצומת קבלו את המצב. התמסרו להרפתקה המורכבת, מאתגרת ומרגשת ששמה חיים.
  • ניתן מדי פעם להציץ בשלטים ובתמרורים למשל: ימינה- להרחיב העסק, שמאלה – לצמצם, ישר- להמשיך כתמול שלשום.
  • המציאו שלטים. הסכימו לעצור רגע קט לפני הפנייה בצומת לעצור ולהקשיב לבטן. ואז – במקום לבדוק מה כתוב על השלטים (קרי, המציאות הקיימת)- כתבו את השלטים! היו יצירתיים, הכינו שלטים חדשים משלכם.

ואני?

אני מוכנה לעצור גם בצומת וגם בצידי הדרך > אם בסוף (ורצוי היום) נגיע יחד לפסגה.

אני מוכנה לרכב על חמור או/ו סוס > ובעיקר לשבת בתא הטיס.

אני נכונה לנהוג אחרי מישהו (שסומכת עליו) > בתנאי שלרוב אני אוביל.

בעיקר אני מזומנה להחליק פנימה לתוך תא הנהג, לעצום עיניים, להתכוונן בתוכי ולקחת את הפנייה. ובסוף לפקוח עיניים ולהתפעם ממה שמתגלה. טוב, אולי אני פשוט מכורה לאדרנלין!

לתגובות על המאמר לחצו כאן

מפגשי חזון אישי – בקרוב