קטגוריה: חזון אישי

הוועידה ליזמות בחינוך

ביקרתי פעמיים בבת-ים פעם ראשונה בפסטיבל תאטרון רחוב משלהב בו רקדו על קירות בניינים וכעת בוועידה ליזמות בחינוך בה רקדו ילדים על קירות ליבי.  דברו הרבה על שינויים, אבל מה שבעיקר שבה את ליבי זו הפגנת הכשרונות. תעדתי בוידאו ומשתפת גם אתכם.

100_4147הנאה צרופה שמלמדת אותנו פעם אחר פעם כי חינוך וצמיחה מתאפשרים כאשר אנו, ילדינו ומורינו מטפחים את הכשרונות שלנו ונותנים להם במה תרתי משמע. רצוי קהל אוהד ומפרגן ולא מורה שרומז לילד מה טעון שיפור. אז במקום טוש אדום ומעיר על בוחן פתע, קבלו טעימה מוועידה בה נכחו מאות אנשים מובילים בחינוך.

הגעתי לועידה בזכותה של עמותת קדמה המחוללת מזה שני עשורים שינוי אמיתי בחייהם של מאות משפחות. האתגר הוא להזניק ילדים המתגוררים בשכונת מצוקה (הקטמונים, ירושלים), לתת להם אישור מלא למי שהם משפחתית, עדתית ובעיקר כילדים ראויים לחינוך שוויוני ואיכותי. הישגי העמותה ראויים לציון הן בהשוואה לממוצע הארצי, אך בעיקר בראייה ארוכת טווח – כעבור שנים – בוגרי קדמה משגשגים בכל מרחב העשייה אם בהשכלה הגבוהה, עבודה, תרומה לחברה הישראלית ואף שבים לביה"ס כדי לתת מעצמם מחדש.

קרה לכם שהתנתקתם?
המון זמן לא דיברתם עם חבר,
לא נגעתם בפרויקט חשוב, פשוט חדלתם מלעשות את השגרה?

זה קורה לי המון. בדרך כלל אני לא נבהלת. אני הרי נושמת, חיה. אני מכירה את עצמי – יודעת שכאשר מבחוץ נראה שעצרתי, למעשה מה שקרה הוא שנתתי לאבק לשקוע.
שש השנים האחרונות היו עבורי אינטנסיביות במיוחד. הייתי במהלכן אמא במישרה וחצי: גם אמא וגם אבא, גם אמא לילד בבית, בחוץ, בביה"ס. המון עבודה. בעיקר עם עצמי – תחושות, מחשבות, דברים שאמרתי ועשיתי והתגובות שקיבלתי.
עוד 40 יום נחגוג שש שנים למשפחה שלנו. שש שנים שבמהלכם הייתי בעיקר פנויה עבור מה שיש לי בחיים. פחות לפרויקטים חדשים. יותר לטפח את הפרח שלי מבית. פרח שלעיתים, מה לעשות, היו לו גם קוצים.

הרבה אני חבה לעבודה שלי בהרמוני, הבת שנולדה לי ראשונה. הגעתי לאימהות הנוכחית בשלה, רגועה מגובשת. כעת אני חשה שאני מתפנה. אנרגיה רבה שהופנתה קודם לבית משתחררת. אני פנויה יותר בזמן ובעיקר בראש וברגש.

המון זמן לא הייתי כאן.


בעבר כשהתאמנתי לתחרויות שחיה, שחיתי פעמיים ביום. חרשתי את המים. בחורף ברד ירד עלי ואני חותכת את המים עד הקיר וחזרה. לקראת תחרות הגברתי את הקצב. יומיים לפני – התנתקתי. הגוף נח, הראש התנקה, הכלור התנדף. יומיים זה המון זמן. אבל אז כשהגעתי לבריכה, המתח בשיאו, אדרנלין יוצא מהאוזניים, בגד-ים תחרותי צמוד אלי, הרגשתי בקריז. ליטפתי את המים שחיכו רק לי. כשנזנקתי חזרה הרגשתי ששבתי הביתה. יומיים של ניתוק.

כעת, אני כאן. פנויה. חזקה. מלוטשת מתמיד.

כדי לקבל ממני עוד אומץ לקפוץ למים, הקליקו כאן וקבלו במשך 3 ימים אימון מיוחד.

נועם גרשוני מגשים חלום

חלום נולד מתוך אסון. משבר מוביל לפריצת דרך. שברון הגוף לא מזיז לרוח. הרוח איתנה מנחה את המחבט את הכדור, אל הזהב. לונדון 2012. אולימפיאדה של מנצח, על גלגלים וכנפי הטייס נותרו עימו מנצחים. אין אחרת! גאים ומתרגשים עימך.

הזדמנות מיוחדת עד יום שישי

או שתקראו עד הסוף או שתיכנסו ישירות ותקבלו פרטים על הזדמנות עד יום שישי 4.5.12 לכאן
למי שמכיר אותי יודע שבחמש וחצי שנים האחרונות
אני עסוקה. אני אמא במשרה מלאה פלוס.
המסע הזה עם המשפחה הקטנה שבראתי הביא אותי

לשנות מאד סדרי עדיפויות, לשנות עומסים ובעיקר לשנות את עצמי.

גיליתי שכל מה שקשור להורות ולאיפשור לילד שלי להיות מי שהוא
הוא משאת חיי. למקום הזה אני מביאה את מי שאני גדלתי להיות.
את המקום המורכב ופשוט, מאתגר ומתגמל, תובעני וכל-כך מלא חיות
אני מבקשת לחבר לעיסוק המקצועי שלי.
לכן היום כהמשך להוויה ועשייה שלי בשנים אלו כאם, אישה, אדם
אני מתכוונת להעניק יותר ויותר זמן שעיקרו יהא:
לשתף הורים וילדים במשימת החיים שלנו
איך לאפשר לילד להיות הוא וכיצד להיות גם אנו כהורים מי שאנו.

את הכביסות של אתמול כנראה גם הלילה לא אתלה. מקסימום יתייבשו בערימה.
אבל עוד זמן קצר כשאניח את ראשי על הכר, אדע שאת ה"חוב" שלי לעצמי מילאתי
ביום הולדתו של הרצל י' באייר. איש שעמל כל-כך קשה כדי לעשות נפשות
למישנתו. נולד ב- 1860, הוציא לאור את "מדינת היהודים" ב-1896 נפטר בגיל 44.
רק כעבור 52 שנים 1948 התממש חזונו.

האם אתם מתכוונים להמתין 52 שנים?

לכבוד יום הולדתו של הרצל

פתחתי קבוצה בפייסבוק MovIe Life NOW

ו…הפתעה: עד יום שישי הקרוב 4/5/12
לכבוד יום הולדתו של החוזה אני מעניקה את ערכת החזון Vision Magic Mentor במחיר מיוחד
צפו בסרטון מקסים, פרי ידיי (תסריט, ליהוק, בימוי ומשחק, אפילו צילמתי וערכתי לבד..)

אני לרשותכם לפני ואחרי הכביסות
מצדיעה לכל האימהות ואבות שעושים מלאכתם נאמנה

 באהבה,

שרונה

יום הולדת להרצל ולי חגיגת חזון

אף פעם לא שאלו אותי משתתפי הסדנאות ומה החזון שלך. החזון שלי כפי שמרגיש לי שעה אחרי חצות הוא:

  • לעשות את מה שאני אוהבת: לכתוב, לרקוד, לקרוא ולצחוק וכמובן לשחות
  • להיות עם מי שאני אוהבת והרשימה הייא מסויימת מאד ++
  • לטייל והרבה
  • אבל החזון לשנים הקרובות הוא להפוך את התחום שמרתק אותי באימהות לעיסוק – כך שאוכל לפתח תכנים, לפגוש אנשי מקצוע להמשיך להעצים את הילד שלי ואותי כמובן. אם אני יממות עסוקה באיך אני מאפשרת לילד שלי להיות הוא במלואו, חזוני כיום הוא להעניק השראה להורים וילדים נוספים.
  • שם זמני של הפרויקט: מרחבי עוצמה. ולבינתים אגשים מישאלה ואתחבר לכרית.
  •  היום י' באייר כבר מאחורינו יום הולדתו של הרצל. הבטחתי לעצמי וגם קיימתי עם סבב הטלפונים עם האנשים המחוברים לחזון שכאן. טפיחה!

הרצל בכיתה ה'

קלטתי שהחברה' עומדים לבקר במוזיאון הרצל בירושלים. הספקתי לבקש מהמחנכת רשות וזכיתי לבלות שעה של חזון עם ילדים בני 11. כל שכבת ה' על מחצלות כיסאות ושולחנות ולי 45 דקות בקושי. מה לא הכנתי. מכל טוב. הילד הפרטי שלי הסכים בתנאי שהוא יבחר לי את התלבושת, הוא יבחר מתוך הילדים שיצביעו מי ידבר. חוזה אמיתי (תרתי משמע). הפעילות עברה ביותר משלום. למחרת ביקרו במוזיאון והרגישו בעניינים.

אז מה עשינו: שיתפתי אותם שכמה שעות קודם קיבלתי מייל על הספר "אפס מיגבלות". כל כך מתאים ל "אם תרצו אין זו אגדה" צירופים?! הדגשתי שלא משנה כמה סודות וטריקים אני אלמד אותם, לא משנה כמה יתאמצו וכמה תוכניות יהיו להם כל עוד התוכנה בפנים לא תשדר: הכל אפשרי אז חלומות לא מתגשמים.

  • המחזתי קלות חלום התגשם לילד שרצה לקרוא.
  • חילקתי פתקים עם 8 צעדים מחזון ועד שילוב הכשרונות.
  • תרגלנו כמה מתיחות טובות
  • חווינו בעיניים עצמות הדמייה "הכל אפשרי"
  • ביקשתי שיציירו סמל קטן שיזכיר להם את המישאלה שלהם ויכתבו מילה או משפט לחיזוק.
  • כך שלכל ילד מתוך כ-55 ילדים יש לוח חזון קטן וכמובן חוויה אישית פנימית ובעיקר המסר ממני: הכל אפשרי.

לפי הסטופר נותרו לי 20 דקות וצריך לעבור לאימון המשתף. ילד מכל כיתה אחד אחרי השני עמד מול הקהל האוהד ושיתף במישאלתו. לא אזכיר כאן תכנים בשל החסינות. כמובן שכל אחד קיבל הדרכה שונה. אין מנטרות, אין מתכון אחיד להגשמת מישאלות, יעדם, מטרות וחזון.

בין לבין הפרטי שלי צילם וידאו…ביקש לצאת להפסקה מוקדמת ולשחק בסלולרי. סירבתי.

סיימנו בקנון: אם תרצו….אין זו אגדה

ובאמת יש לנו מציאות כמו מן האגדות, רק שאם אני  כעת ניגשת למטבח אגלה שהמשרתת הבריזה. וכנראה שאכן אנו המלכים והמלכות אבל לא רק….

בשביל הפרוטקול: קצת כרונולוגיה על הרצל שהיה אמיץ, נחוש ונפטר בגיל 44 אחרי מחירים אישיים משפחתיים כבדים, בלי פיצויים מהמדינה. היא קמה כעבור 50 שנה. ואם רגע של חזון אז מאז התפרסם "מדינת היהודים" בשנת 1896 (הרצל בן 36 בלבד) חלפו 116 שנים.
הרצל מועדים חשובים

1860 י' אייר נולד בבודאפשט 2/5/

עובר לוינה

כותב מאמרים

דוק למשפטים

נתקל באינטישמיות ומתחיל לחבר להן פתרון

1895 ינואר צופה בטקס הורדת דרגות של דרייפוס

אפריל מתחיל לקיים מפגשים ללא תוצאות

מתחיל לכתוב טיוטות למדינת היהודים

פגישות

מכין "נאום אל היהודים"

1896 הספר "מדינת היהודים" מתפרסם

1897 הקונגרס היהודי הראשון בבאזל

הרומן אלטנוילנד

1904 נפטר

1917 הצהרת בלפור

1947 החלטת עצרת האומות על הקמת מדינה

1948 הקמת מדינה יהודית – מזל טוב!!! כמה זמן עבר