2 דקות וזהו !!!

אין הערכות זמן אין כלום. 2 דקות וזהו ואתה מחוץ למיזרון מנצח או מפסיד. או או.

 

בשתי הדקות האלו אני בלחץ, מתאפקת לא לעשות פיפי. תפקידי כצופה מסתכם בשליחת אנרגיות חזקות מכוונות לבן שלי שיעשה כמיטבו. לעיתים מסתננת מפי קללה קטנה (במקרה הטוב) או "יש!!!" ענק שכל האולם מזדעזע. אבל אני מ'כפת לי יש לי 2 דקות לתת את כולי. מי שעושה את כל העבודה הוא הילד שלי. שערב קודם הודיע שלא יתחרה ואני: "זה ממש בסדר" אתה מחליט. וחוץ מזה התחרות מחר. מה שהולכים לעשות כעת זה לאכול ארוחת ערב שישי ואח"כ לישון מוקדם. מחר זה מחר. במחר הזה אחרי שעתיים נוספות שהוא מסתובב בבית ולוחש צועק: "אני לחוץ! אני לא משתתף!" הוא אומר לי:"אמא, עזרת לי, אני מתחרה היום!" ואז מגיעים לשקילה ושוב פחדים. ובחוץ גשם. ואני עם המצלימה ומתה מפחד. נזכרת איך כשאני התחרתי אצל דניס והגעתי לחגורה כתומה, נבהלתי כששמעתי טראח על המיזרון אחרי שאיזה ילד צעיר נחבט אליו בגללי. פרשתי.

יש לו 2 דקות לבן שלי לתת את כל כולו. 2 דקות בלבד דמיינו לכם מה היה קורה אם בשתי דקות בעבודה או בכל תחום אחר הייתם עושים הכל הכל כדי לנצח! לא עוד שבוע/ שבועיים לא בערך ולא בכאילו. 120 שניות על שעון העצר. יש יריב יש שופט ומיזרון. וזה כואב. לא המכה, ההפסד. אם היו לכם 2 דקות וזהו

מה הייתם עושים עכשיו? מה הייתם מספיקים אם הייתם יודעים שלמשימה מסויימת יש לכם זמן קצוב?!!!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s