יעל הביאה אותי מסיבותיה שלה לקיסריה. שם בליבו של מרכז התרבות והספורט מוצגת תערוכה. כל חודש אחרת. נכנסתי, התבוננתי ורשמתי, עבורנו:
מרי צ'ולומונדלי:
"בכל שנה שעוברת עלי
אני משוכנעת יותר ויותר
שהבזבוז הגדול בחיים טמון
באהבה שלא הענקנו, בכוחות
שלא ניצלנו, בזהירות האנוכית
שאינה מוכנה לסכן דבר,
ואשר בנסיונה להתחמק מן הכאב
מחמיצה גם את האושר."
תערוכת הצילומים עסקה באימהות ובנותיהן
הזדמנות צנועה להודות לאמא שלי!
מודעות פרסומת
