לבלוע צפרדע יומית

בסך הכל אני מאד אוהבת את החיים.
יש כמה דברים שבכל זאת מעיבים וממתינים לסוף היום, לסוף החודש, ונשארים שם…בסוף.

בכניסה לגינה שלנו עץ פיקוס ענק תחתיו צפרדע ירוקה.
צפרדע מפלסטיק. טען אותה בבטריות והיא תקרקר למענך.
לעיתים, לפתחו של יום גדול אורבת לנו צפרדע. צפרדע אמיתית, אפרפרה המלווה אותנו בנאמנות בקרקוריה בכל אשר נפנה.

צפרדע בגינה

המנוסים גורסים שבכדי להיות אפקטיבי, עליך קודם כל להיפטר מהצפרדע.
בלעו צפרדע ביום: התחילו במה ש"צריך" (בכל המשימות שכ"כ קיוויתם שייעלמו בעצמם בביצה מבלי שתגעו בהן).
בלעו את הצפרדע, ואז עם שוך הקרקורים, תזכו ליהנות מהשקט ומפרחי הלוטוס הורדרדים שיעלו מן הביצה. והרי לפניכם יום פנוי וחביב לעשות את מה שבאמת חשוב לקידום מטרותיכם.

צפרדעים מפורסמות (רשימה לא אקראית):

1. גלשו בחשבון הבנק, בדקו יתרה, עדכנו נתונים, אולי תגלו שמפעל הפיס סו"ס נזכר להפקיד ההמחאה המיוחלת.
התמודדות עם אי הנחת (והנוחות) בגלישה בין נבכי שורות העו"ש/ פק"מ/ השקעות, תהפוך להרגל שיהפוך לתחושת שליטה ומכאן לקבלת החלטות פיננסיות מעמדת ידע עדכני.
2. התחילו את היום במחווה לגוף. מה דעתכם על 3X30  כפיפות בטן (ול-2 אחי, אני יודעת שאתם עושה הרבה יותר…רואים).
3. בצעו את השיחות/ כתבו את המיילים/ הפחות מלהיבים של היום וסגרו עניין. שיחות שיווק, מכירה, גביה, פיטורין (מחקו את המיותרים).
4. סדרו את שולחן העבודה אחרי… כך הוא (השולחן) יסביר לכם פנים בבוקר.

ותיהנו יותר!?

לכל יום ולכל אחד הצפרדע שלו.
לעיתים, בלית ברירה זו אותה צפרדע שחוזרת ומקרקרת: "אל תזעיף אלי פנים" ובתחנוניה היא משכנעת:"השקע בי, רק כך תשקיט אותי".

אחרי כמה ימים של כניסה להרגל, עוד תרצו לתת לה נשיקה.

להתייחסות באתר
לשליחת דוא"ל אישי

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לבלוע צפרדע יומית”

  1. הי שרונה, שמי דניאלה.רוצה להעביר לך את הוקרתי לך ואותך על האתר וכל מה שעובר דרכו. אהבתי את הצפרדע… וגם את השאר. לחיי הטרנספורמציה ולחיינו – כולנו. שבת שלום

    אהבתי

  2. דניאלה יקרה.

    תודה!!!

    הערב אכלנו אנונה. מכירה? כשהיינו ילדים (אנחנו חמישה) אמי דאגה שבחצר יגדל עץ אנונה. טעים ומתוק. אתמול התחלתי להקריא לבני את התנ"ך. הגענו עד גן עדן. הערב כשאכלתי עימו אנונה אמרתי לו שפרי כזה טעים בודאי גדל בגן עדן ("זה שסיפרתי לך עליו") "כן" הוא אמר "אני זוכר". "וגם היה לנו כזה עץ בגינה כשהייתי בגילך".

    לפני שאכלנו הערב את האנונה, ברכנו: "שהחיינו…".
    אמנם לא דתיים, אך יש טקסים שאימצתי.

    ולמה סיפורי הארוך? מכיון שאני ממתינה לתגובות וצומחת מהם. ומזמן לא קיבלתי כאן באתר. ולכן על שלך ברכתי: "שהחיינו"!

    כמה מעטים מאיתנו אכן מצליחים להשאיר חותם. מתפנים לומר: מילה טובה בע"פ, בכתב, משוב לכל כיוון.

    עשו זאת כעת כאן, בבית בכל מקום.
    ונאמר אמן

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s