תרגיל 1 באימון עסקי: קבלת החלטות בצומת

אני נוהגת הרבה, חורשת את הארץ.

יכולה ברגע זה לקום, לקחת בגד ים, משקפי שמש, בקבוק מים קרים, מפתחות אולי גם סלולארי ולנסוע לנקודה הכי… הכי דרומית/ צפונית/ יפה/ מרגשת. אני יודעת לקרוא מפות ושלטי הכוונה. אני יודעת לזהות את תחושת הבטן שלי שמכוונת היכן לשנות כיוון ולעקוף פקק מיותר.

אבל, כשאני נחפזת, אני שוכחת את המים בבית ודוחה את העיון במפה ל"זמן רמזור". כשאני נזכרת שאת "תחושת הבטן" שלי שכחתי מאחור, כבר מאוחר מדי.

בצומת, אני מנסה לנחש האם הפנייה שמאלה תוביל אותי לדרך הקצרה לערד או להמשיך ישר לדרך הארוכה, אך בטוחה ומהירה יותר. אני לא עוצרת, אני לא שואלת אף-אחד, מה שיהיה יהיה. תמיד הגעתי בזמן. לא בזמן המיועד, אבל ממילא לא התחילו בלעדי.

לא החמצתי אף טיסה, לא איחרתי ובוודאי שלא פספסתי שום אירוע מכונן בחיי (גם לא את הלידה שלי ושל ילדי). אבל ספק אם המחיר ששילמתי על השעטה בדרכים, על הלחץ בבטן, על העורף שמתקשח מהמתח "האם אספיק להגיע" היה שווה.

בכל פעם נשבעתי מחדש: "די!!! בפעם הבאה אצא מאורגנת". האומנם? האם אכן ניתן בחיים הללו לעשות "הכול כמו שצריך", להתארגן מראש, להכיר לפני כל נסיעה מה בדיוק צפוי: גיא או הר, תמרור, או מכמונת? החיים דינאמיים. ההרים הפכו לכביש 6. כל מישור התחפש לקניון. והשלטים? הם ממילא לא ניצבים במקומם. אנשים בכלל ואנשי עסקים בפרט מצפים למתכון: "בהגיעך לצומת בחיים העסקיים: "עשה ואל תעשה".

לי חשוב שלא להציע Manual, אלא ארגז כלים אפקטיבי המותאם אישית.

המסרים והכלים המוצגים כאן הם בעיני בין החשובים הקיימים, בני-דודם יגיעו בהמשך. כשיש לאדם ולעסק חזון ומטרות-על ההגעה ל'צומת החלטות' כבר אינה מאיימת, היא הופכת להיות הזדמנות לקפיצת מדרגה (ולמומחים שביניכם – לקפיצה קוונטית). בהשראת החזון ניתן לחוש יותר בביטחון את הכיוון הרצוי. אין בלבול. יש אפשרויות. קל יותר לבחור ובהמשך להישאר שלמים עם הבחירה, גם אם יעלו קשיים.

בדינאמיקה הטבעית של החיים אנו מגיעים לצומת מספר רב של פעמים:

  • לקראת התרחבות עסקית או הרחבת המשפחה.
  • רגע לפני פריצת דרך מקצועית ואישית.
  • לקראת שינוי מכל סוג.
  • וכמובן במציאות של קושי ומשבר.

בצומת אנו תוהים: "לאן פנינו מועדות", נזהרים מטעויות, חוששים מהבלתי צפוי ש"אורב" מאחורי הסיבוב. עצם המפגש שלנו עם הצומת מלחיץ ועשוי להתיש. מהי ההחלטה הנכונה? והאם בכלל יש כזו?

  • התמונה המליאה: היכולת לראות את התמונה השלימה והכוללת לכל אורך הדרך עוד בטרם המפגש בצומת, חוסכת בצמתים ובמחלפים אנרגיה מיותרת. אנרגיה זו תושקע באפיקים מניבים יותר של יצירה ועבודה מעשית.
  • הרשו לעצמכם להיות בצומת ולהקשיב. משהגעתם לצומת קבלו את המצב. התמסרו להרפתקה המורכבת, מאתגרת ומרגשת ששמה חיים.
  • ניתן מדי פעם להציץ בשלטים ובתמרורים למשל: ימינה- להרחיב העסק, שמאלה – לצמצם, ישר- להמשיך כתמול שלשום.
  • המציאו שלטים. הסכימו לעצור רגע קט לפני הפנייה בצומת לעצור ולהקשיב לבטן. ואז – במקום לבדוק מה כתוב על השלטים (קרי, המציאות הקיימת)- כתבו את השלטים! היו יצירתיים, הכינו שלטים חדשים משלכם.

ואני?

אני מוכנה לעצור גם בצומת וגם בצידי הדרך > אם בסוף (ורצוי היום) נגיע יחד לפסגה.

אני מוכנה לרכב על חמור או/ו סוס > ובעיקר לשבת בתא הטיס.

אני נכונה לנהוג אחרי מישהו (שסומכת עליו) > בתנאי שלרוב אני אוביל.

בעיקר אני מזומנה להחליק פנימה לתוך תא הנהג, לעצום עיניים, להתכוונן בתוכי ולקחת את הפנייה. ובסוף לפקוח עיניים ולהתפעם ממה שמתגלה. טוב, אולי אני פשוט מכורה לאדרנלין!

לתגובות על המאמר לחצו כאן

מפגשי חזון אישי – בקרוב

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “תרגיל 1 באימון עסקי: קבלת החלטות בצומת”

  1. שרונה יקרה ברכות לשנה חדשה מופלאה ומאוד פוריה ומשגשגת.
    היום יותר מבעבר אני יודעת שיש יותר מקום להגיע אלייך לסדנת החזון האישי ודווקא בקבוצה ולא פרטנית.
    עדכנני כשתיווצר.
    שלך בברכה ענקית ובציפיה להתראות בעתיד הקרוב.
    ליבה(ליאורה בית-הלחמי)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s