הזמנה מס' 1 לאיבחון לחזון

להרשמה וכדאי להקדים, כדי לקבל בונוסים

היכנסו בהקדם, מלאו את פרטיכם וישלחו אלי את שאלון האיבחון לחזון

הנה הקישור לקבלת שאלון האיבחון

עץ החשיבה – הדרכה להקמת בנק ידע מומחה

לכולנו ובמיוחד למומחים שבנו 🙂 אוצרות של ידע.
לעיתים אנו חשים מוצפים בידע של עצמינו. צונמי של רעיונות, אוקיינוס של ניסיון מקצועי
איך מארגנים את הידע לבנק של מסרים אותם נוכל להעביר ללקוחות שלנו באופן קליט

  איך עושים זאת בקלות ובמהירות (יחסית)? עץ החשיבה הוא כלי פשוט ונגיש
הצטיידו במספר דפים וכלי כתיבה צבעוניים והתחילו לשרטט


עץ חשיבה

אני לא רועת צאן. מה לעשות? לעשות!

ניסיון כושל ברעיית צאן הביא אותי לתובנה שעדיף לעשות ואח"כ קצת לתכנן. התכנון ייערך אחרי שהבנתם שממש "בא לכם" על זה..

למה להשקיע בתכנונים ואח"כ להתבדות?

תעשו טיפה, קחו ביס מהאפרטיף אח"כ לימדו איך וכמה ומתי.

תתחילו, צאו לדרך ואח"כ התאימו אותה לפסיעותיכם

דרך צליחה, תיתכן אך ורק אם אתם פוסעים בה, אחרת הכל דיבורים

אל תחמיצו

אם יש לי פחד בחיים הוא פחד ההחמצה.
כן, בעבר עשיתי כמה וכמה טלפונים לגברים מדהימים, העזתי כי רציתי, העזתי כי חששתי להחמיץ. גורלם של אותם קשרים הוא לא האישיו, גם לא הפאנץ' ליין של כל מערכת יחסים הוא כרגע מה שמשנה, מה שחשוב הוא שהעזתי העדפתי ליפול מאשר לחוש כל חיי שעבר לידי אדם ולא הרמתי את עייניו לראות אותי. העזתי להעניק לעצמי את ההזדמנות להיות נוכחת במלואי.

כאן בוידאו, סיפור על החמצה שלי אישה מיוחדת. זכיתי להכירה והיא תמכה בי לאורך זמן. כעבור שנים כשקיוויתי לשוחח עימה שוב, המתנתי. המתנתי יתר על המידה

ואולי תחושת ההחמצה נולדה כשהייתי ילדה צעירה ולא שותפתי בפטירתו של סבי ז"ל ועל אותו אח"צ כשהדברים נודעו לי

בוידאו אני משתפת אתכם בחוק פרקינסון חוק מיוחד לעשייה וכמובן בנוסחא 6/24/6

תהנו ותשתפו אותי בתגובות

לקבלת כלים פשוטים ליצור חזון בקלות ובמהירות

מהי באמת יציאה מעבדות לחירות?

באמצע הכאילו ניקיונות (אני מתכוונת לנקות אבל מתחילה ואז… עולים בי רעיונות לכתיבה…) חשתי מחוייבת לשתף אתכם

מהי חירות אמיתית?

בעייני היא להיות מי שאנחנו. לחיות את הכישורים שלנו, את הרצונות שלנו, להביע את עצמינו ללא חשש, לצמוח לכיוון הרצוי לנו, להיות עם מי שנכון לנו.

חירות אמיתית היא שאני אהיה אני אתה אתה ואת את וביחד נקבל שילוב עוצמתי במיוחד של אנחנו שבאמת אנחנו

יציאה מעבדות לחירות היא לתפוש שבעצם "היא כבר כאן החירות הזו

אין עלינו איזו דרך לעשות, טכנולוגיה ליישם או שינוי לערוך

היציאה מעבדות היא פשוט להניח את הכל מאחור ולצעוד בקצב שלנו את הצעדים שלנו, שלנו ולא של אחרים

לגלות מי אנחנו משמעו להתבונן פנימה ולהכיר במי שכבר נמצא שם בתוכנו

לכן הצטלמתי עם הסווט'שרט שלי, ללא שום הכנה מיוחדת, ללא תסריט וללא עריכה. טייק אחד והנה זו אני

זוהי חירות

אין שום השקעה מיוחדת, יש רק להיות את מי שיש עכשיו

חג שמח

טיימינג מצויין פרק 1

מהו טיימינג מצויין אבל ממש טוב? יש לנו המון רעיונות ופרויקטים. למשל הסרטון הזה. חסירה לי תאורה מתאימה, הפרחים וורודים מדי, מזמן לא הייתי במספירה. כל מיני דברים טכניים לא הסתדרו.. ועל מה לדבר?. העיתוי הנכון הוא ממש עכשיו

 חוק פרדיסנון

לפי משך הזמן שהגדרת למשימה כך יארך משך הביצוע שלה.  אם הגדרת 24 שעות – יממה, זה מה שיקח. אם אהיה לארג'ית ואתן לכם שבועיים או

חודשיים, משך ביצוע המשימה יארך שבועיים או חודשיים. אתם תמרחו את העשייה והיא לאו דוקא תהיה טובה יותר.

כבר כעת ממשו את החוק: מתחת לסרטון היכן שתפגשו בו בבלוג, בפייסבוק, ביו-טיוב. רישמו דבר ספיצפי צעד מסויים שבכוונתכם לבצע תוך יממה

תרשמו כאן לפני שתצאו לדרך, זו יכולה להיות שיחה, לשבת עם עצמיכם מול המחשב ולחשוב, ללכת לים. להתחיל עכשיו !

ציינו את המחוייבות שלכם

ובעוד 24 שעות שתפו אותי/ אותנו איך היה ואיך אתם מרגישים עם ההתקדמות.

לדייק ולהינות

בשחיית חזה – הרגליים הן שעושות את העבודה. הנשימה חשובה מאד, העיתוי והסינכרון עם הראש. חשוב להניע את הגוף ואז להניח לתנועה לגלוש ולתפוש שוונג. אחרת תהיו כל הזמן בתנועה ותפריעו להתקדמות. וכך תנועה, גלישה במים ותנועה נוספת. כשנחים נושפים-מוציאים אוויר, במהלך התנועה שואפים אוויר. תרגול והגוף לומד את הדרך הנכונה.

כן, הדיוק בראש הופך לדיוק של הגוף לדיוק של המעשה והתוצאה.

תמיד אהבתי ללמד שחייה "ירוקים" אנשים שמעולם לא למדו במיוחד ילדים. לימדתי חמישיית עוללים אחד אחרי השני. כל שיעור 20 דקות אישי אינטנסיבי ומצליח.

פוסט זה נכתב בהוקרה למורה של ג'ורג' פרקש ז"ל, אביה של ענת פרקש שיאנית ישראל בשחית חזה.

אתם שוחים דקות ארוכות ומגיעים לצידה השני של הבריכה, עוצרים מתנשפים. שוקלים אם להמשיך. בינתיים נכנסת גברת ובקלילות תנועות מעטות גולשת בבריכה כמו ברבורה. היא מגיעה לצד השני. סלטה במים וממשיכה.
כשאתם שוחים, אינכם מרוכזים בשחיה, אינכם נהנים. כל המחשבות שלכם מרוכזות בקושי, מתי זה ייגמר, בהצצה בשעון ובכמיהה לג'קוזי המהביל שלצד הבריכה.
"זה" בהחלט יכול להיות אחרת. אפשר לשחות בבריכה של החיים באופן מדוייק, פשוט, קל ומהיר. אפשר לעצור בצד ולהתרווח בג'קוזי בתחושה מספקת וטובה של "עשינו זאת". את הדיוק בחשיבה בשילוב עשייה מכווננת אני מציעה לאנשים שאיתי.

0522-941146

שיט שיט בלסינג

זה יכול לקרות רק לי. מפרסמת סדנה מקצועית בת יומיים. מתמקחת עם הבינתחומי בהרצליה על מחיר מיוחד לקהילת האימוץ ותוך כדי אוזלים ..הכרטיסים גם לי לא נותר אפילו לא אחד.

אז ניצלתי את היום הראשון של הסדנה לעבודה מטורפת מזן אחר ובליבי ידעתי שהרווח כולו שלי ואחרי ד"ר דן סיגל אעקוב מהבית עם הטרנינג ובעיתוי הנח לי ביו-טיוב. אבל ביום השני כבר לא הצליחו להחזיק את הסוסה באורווה והיא פרצה החוצה

ושוב רק לי זה יכול לקרות. טסתי לבינתחומי. הרוח העיפה אותי קדימה. איתרתי את ביהס לפסיכולוגיה. כל אולמות הכנסים היו ריקים. בסוף עליתי לקומה 4 למזכירות ושם נאמר לי שהכנס בכלל בגני-תקווה… ומכיון שגם לא שיט מרתיע אותי. החלפתי כמה מילים עם שולי המזכירה. ידעתי שרק טוב יצא מזה ואכן. הרווחתי ביושר את הפיספוס. הצלחתי לקדם עוד מהלך שלפני חודשיים לא צלח. כמה סיכומים עם שולי ובדרך החוצה אימצתי סוכריה לי וברשות לקחתי עוד אחת לנער.

ברכב נשבעתי שאם גלית מהוויז תתריע על יותר מ-30 דקות לא אסע.  גלית הכריזה על 27 דקות ואני טסתי במורדות, עליתי עם שיירות הרכבים לעיר הכנסים ומצאתי את עצמי ישובה על המדריגות בהרצאה החשובה מכל –

Attachment Inspired Psychotherapy

אז הנה עוד דבר בחיים שהתחלתי מהאמצע.
ולכם שיעורי הבית – לעשות, להתנסות, לעבור ממקום למקום, לקלל אם נתקלתם בשיט ולדעת שבשניות זה יהפוך ל בלסינג. תבורכו

כאן אני בבינתחומי במקום להיות בגני תקווה. והכל כי הנחתי הנחה לא נכונה. אז מה אם הבינתחומי מארגן זה לא אומר כלום על המיקום

101_0154101_0168

מסר קריטי על תמיכה

 במילה אחת אפשר להפיל אדם וזה יכול להיות אתם. מחשבה אחת מחלישה שלכם (על עצמיכם) ואתם עלולים להשאר במקום במקרה הטוב או לסגת במקרה הפחות מוצלח. התמיכה שלכם באחרים, התרגול שלכם לתמוך בעצמיכם, היכולת של לבקש תמיכה – כל אלו לא יסולאו בפז.

  אחת היכולות שלי היא לתמוך באנשים ואני עושה זאת טוב. יעידו המשובים – מוזמנים לקרוא כאן למטה, אחד מיני רבים

משוב מצילה כעבור שלשה שבועות של ליווי ממוקד

הבטחת הדרכה ממוקדת, עזרה בנקודות שנזקקתי לליווי בדרך.
כל זה קרה – ברמות שלא שערתי!

המוצר שהתקבל עולה על כל דמיון. בחלק מהמשימות יכולתי להיעזר בתמיכת אחרים, אבל צריך את 'השכל' מאחורי המטרה.
תודה – להכוונה המדוייקת שלך – בלי ויתורים, הפרפקציוניזם שלך מעלה ברמות.

תודה – לזמן שהקדשת. הליווי שלך מאד ממוקד ואינטנסיבי: הנחייה ועבודה, שאלות ותשובות במיילים ללא הגבלה, לא פגשתי מסירות כזו! ואני למודת מאמנים ויועצי שיווק למיניהם.
תודה – לזמינות, ליושרה – במה את מסייעת ומה את משאירה לי.

תודה – שידעת לעזור לי להבחין בין עיקר וטפל, היכן לשים את הדגש – הן בתוכן אבל בעיקר בתהליך, לראות את התמונה הכללית, לשים את האצבע בתוכה בכל רגע נתון ולחזור לכללי.

תודה – שידעת להבין ברגעי משבר, כמעט הרמתי ידיים, כמו אמא טובה – אימצת אותי אליך, הרגעת, לא הרפית
ולא ויתרת – מדהימה!
תודה לתמיכה שלך בי, במה שיש לי לתת, בארגון הפנימי שלי כדי שכל זה יוכל לצאת.

קיבלתי תמורה מלאה – הן במוצר הנגלה, הן במוצר שנשאר לי – והבנה איך לשכפל. למדתי כלים שלא הכרתי, ועל כל אלה – השקעת הזמן שלך – לא מובן מאליו!!

שרונה יקרה – בזכותך אני נמצאת על מפת האימוץ בעולם האימוץ. במקביל – אני מעלה על הכתב את הספר שלי

אני רוצה המשך אתך – להזכיר לי איפה אני ומה צריך על הדרך. איתך אני מרגישה באותה שפה, אותו תדר (מה שלא הרגשתי עם מאמנים אחרים). בהערכה עצומה! 

צילה הרטמן, מובילה תוכניות להורים יחידנים באימוץ ילד גדול
052-8235966  tzila.hartman@gmail.com   

בדרך לבריכה 1

אם לא נקום ונעשה נקבל צורה של כיסא.
מאד קשה להיכנס לשווונג של עבודה.
כעבור זמן מה כבר דיי קשה לצאת ממנה. כל מצב הוא פוטנציאל לתקיעות..
אם לא נזוז ונשנה נשאר באותו מקום…למשל, על הכיסא.
אמצע יום העבודה. שמש בחוץ.
מה השיפט שאתם עשיתם היום? שתפו אותי
?מה אתם רוצים ממש ברגע זה לקום ולעשות שונה
כיתבו לי בתגובות. מבטיחה להגיב ולסייע

בדרך אל הבריכה יש עוד הזדמנות לסגת. אני חושבת על תחושה הפנתרה שאחוש אחרי השחיה. תחושה של ניצחון, של דם חם זורם. חיוּת. אני מחליטה שוב לקפוץ למים. זה תמיד עובד. אינני זוכרת פעם שהתחרטתי אחרי. רובנו מתחרטים על SAMSUNGדברים שלא עשינו, יותר מאשר על דברים שכן.
.עולה על "המדים" חובשת את כובע הכריש, כבר מרגישה אחרת. חצי גיבורה. אני כאן במקום על הכיסא. אני בתנועה.
עוד שלושים-ארבעים-שישים דקות אצא. ניגשת, טובלת בוהן, כף רגל בזהירות נכנסת למים. חמימים. זה לעיתים נעים יותר בחורף מאשר בקיץ.

קופצת, מקללת את מי שהגדיר את המעלות. לי תמיד קר מדי. לשחות לשחות אני אומרת לעצמי. יותר ויותר וכך אחוש את הקור פחות ופחות. כשעושים, הספקות הלבטים המחשבות על הקושי הצפוי נותרות על הגדה.
אני כבר לא מרגישה את המים, אני חלק מהם. וזה אני שם, כלומר כאן, היכן שקודם ביקשתי להיות.

"את ברבור" מחמיאה-גאה אמי בכל פעם שהיא צופה בי. אומרת ומתרגשת. ברבורה מקסימה, גולשת במים בכזו טבעיות. SAMSUNGאבל בייני לבייני יודעת אני שהקושי הוא לא במים הוא לא בשחיה.
הקושי הוא במעבר מהיבשה אל המים. ממצב צבירה אחד לשני. מהכסא אל המעשה. מהנייח אל הנייד, מאני המוכר החושב אל האני הזורם הנע מתקדם.
מציצה אל השעון פעם בגדה המערבית ופעם במזרחית. קולטת את קלמן מציץ בי מתת למים. הוא עם מסיכה כמו חלון ראווה. לקלמן יש שנורקל ארוך. לא מה שאתם חושבים, באמת שנורקל שמקל עליו את השחיה.

גם לנו על היבשה, נכון להצטייד בתוספות מקלות.
הזמן עובר ואני מתחילה להשתעמם, טרם הספקתי לפנק את עצמי באם.פי למים.
יוצאת. פנתרה.

השיער רטוב. שמחה
100_8562

מה השיפט שאתם עשיתם היום? שתפו אותי
?מה אתם רוצים ממש ברגע זה לקום ולעשות שונה
כיתבו לי בתגובות. מבטיחה להגיב ולסייע

לחלום ולהגשים

%d בלוגרים אהבו את זה: