תרגיל 3 באימון עסקי: לעקוץ(ף) את הפקק
מאת שרונה דוכנה | כללי, אימון עסקי, ארגז כלים 5 תגובות » | שרונה דוכנההתמקדו במה
במפגשים האישיים והקבוצתיים של חזון אישי אני אומרת ללא הפסק וללא רחם לאנשים: “הפסיקו לחשוב על האיך התמקדו במה”:
מה אני אוהב, מה אני משתוקקת לעשות, ממה אני בעיקר נהנה, במה אני חזקה ומוכשרת, מה הולך לי בקלות ואני רוצה לעשות, מה אני רוצה להוביל/ לקדם בחיי, באיזו מציאות אישית-עסקית-מקצועית-משפחתית אני רוצה לחיות, מה אני רוצה לראות לנגד עייני (מלפני ומצדדי) עוד שנה, שנתיים וארבע.
מה? מה. מה!
האיך – מבלבל. האיך-מאיים. האיך-מסרס, מנטרל ומשבש.
דוגמאות למכביר
“רוצה לכתוב ספר..אבל איך אני אעשה זאת. רוצה לקחת חופש…אבל איך אני יכול להרשות לעצמי..רוצה ללמוד/ להקיף את העולם/ להתעשר…אבל איך עושים זאת..אני לא רואה דרך..אז אני אעכב את המה עד ש…אצא לפנסייה/ עד שאסיים את העבודה/ עד שאנקה את השולחן”
המה – מרגש, מעודד, ממנף לפעולה ומניע להשכים בבוקר, לנער את השמיכה ולעשות ו…להיות ב”מה” וב”מי” האמיתי שלי.
האיך – מעלה את “האני האחר” את החשש, הפחד, את הקולות הפנימיים, את הדפוסים וההגנות. התמקדו במה. ותעשו למען המה.
חזון אישי = התכוונות אפקטיבית
מה קודם ואח”כ נוצר האיך - זו יצירת כוונה, זו התכוונות אמיתית.
עיסוק יתר באיך (למי שלא מנוסה) יוצר פאנורמה צרה המעכבת.
- רבים לא יודעים להשיב על המה (ראו רשימה לעיל) מאחר ופיצוח המה תובע עבודה אישית פנימית וכנה.
- רבים יודעים להשיב על האיך של אחרים (חזקים בעיצות).
- לגבי האיך שלהם עצמם תנתן תשובה אחת ברורה חד-גונית: “כך צריך לעשות”

וזו הפואנטה – וזו החגיגה – האיך הוא ספקטרום רחב מאד וקורה לעיתים מאליו ובדרך קסם (כאשר ה”מה” מובהק).
כאשר ה”מה” מדוייק, ממוקד, צלול ומסונכן עם ה”מי” שאתם
לאיך יש אינספור תשובות/ דרכים/ חלופות, צורות וחיים משלו.
ולמי שזקוק להרחבה קלה - ניתן לממש את המה בקשת מדהימה של דרכים:
מימון אישי, מימון חיצוני, שותפות, דרך ישירה, דרך עוקפת, מטוס, קלטת, וידאו, וידאו קונפרנס, סדנה בחוג בית, הרצאה בהיכל תרבות ועוד ועוד.
לעקוף(ץ) את הפקק של האיך (לאן).
דוגמא פשטנית אבל בכל זאת חיה. דוגמא שמביאה אותי מדי בוקר לצחוק, לשחוק: הכל עניין של דרך חשיבה/ נהיגה/ התנהלות. מה- לאן אני רוצה להגיע בבוקר?
בדרכינו לבי”ס בפניה שמאלה מצומת בית אורן לכיוון צפון לתוך כביש 4 יש פקק.
קלטנו את העניין. כמה פעמים צריך להיות בפקק בכדי לקלוט שהוא פקק?
אפילו לא פעם אחת!
אתה מתקדם לפקק ומריח את הפגוש של המכונית האחרונה פולט עשן עצבני. אז פנינו ימינה (הפוך!!!) לכיוון דרום, לכיוון עין הוד. שם באופן מסודר עושים U Turn וחוזרים צפונה למחוז חפצינו. תמיד לפני הפקק אני סופרת רכבים. צורבת לי במוח את צבע המכונית התקועה. וכעבור דקותיים (אם זוכרת) כשאני משוחררת מכל פקק, מנופפת לה לשלום וצופה שהיא תמשיך לפלוט שם בצומת הפקוקה לפחות ב-4 דקות הבאות.
אף-פעם לא הבנתי את המונח “פקק” בהקשר של רכבים.
כן, צופה מדי בוקר בפקק של אנשים.
למען השקיפות המלאה
הבוקר ציינתי לפני: “הנהג במכונית הירוקה הוא האחרון בפקק”.
פניתי ימינה (הפוך). עשיתי את ה- U Turn רחב, חלק וזהיר.
כשחלפתי על פני הצומת נמחק לי החיוך. הירוקה לא היתה שם.
כתחליף ניצב שם שוטר מתנדב בשר ודם שדאג לשחרר את כל חבריו לשכונה ולהגה. והצומת הייתה ריקה מרכב ומאדם.
סרטון מרגש על מפגש חזון אישי וקורות המשתתפים כעבור שנה
) תודה!!



מטקבקים אחרונים