את חלקו הראשון של המאמר ניתן לקרוא בלינק שלש התחלות מעבר לפינה אחת
פרק ג’: לזנק לנקודת אל-חזור
החברים כתבו והדפים ספגו הכל. תמצית “המחירים” שנרשמו:
- איבוד סביבה מקצועית מוכרת
- וויתור על הערכה מקצועית
- חוסר בטחון ביכולת “למכור את עצמי”
- סלידה מהתעסקות עם כסף
- חשש ממתח
- פגיעה במה שכבר הקמתי
“מה תסכימו לאמץ?” אני שואלת, “עם איזה דף תסכימו לחיות? איזה דף אם תניחו מתחת לכרית ותתעוררו עימו בעוד שנתיים יעשה לכם טוב.”
לפנינו, נקודת אל-חזור. בעייני רוחי אני רואה אותם נעמדים צמוד לקיר לופתים בכפות ידיהם את זוויתה הישרה של הפינה הקרה, המסוידת, מציצים מעברה בעיניים פקוחות לרווחה. ממתינים בהתרגשות.לעיתים, נדמה לנו שמעבר לפינה נמר יזנק עלינו. אנחנו שוכחים שמעבר לפינה תמיד יהיה לנו את עצמנו. ולא רק.
אני לא מכירה הרבה התחלות שהפחד לא היה להן שושבין, לכן במקום שהקושי מן ההווה ינהלנו, הבאתי בפני הקבוצה מנוע (מחולל שינוי) מן העתיד: “דמיינו עצמכם בני 90. נזכרים בגילכם הנוכחי. מה ניהל את חייכם?. האם תחיו בשלום כשתזכרו שהפחד ניהל אתכם? אולי תחושו גאווה כשתזכרו שצלחתם את נהר הפחד וזינקתם מגדת החלום אל גדת ההתנסות האמיתית?”
זה עבד
המפיק שמח שלפניו עוד פרויקטים קולנועיים מרתקים שבהם יבטא את כישוריו. לפיכך, קבע שבשנת הלימודים הבאה: ינחה וילמד 3 ימים בשבוע, יומיים נוספים יקדיש לעבודת הפקה עצמית ובשאר השבוע כולל חופשות יבשל, יבלה עם משפחתו וחבריו, ינוח ויצעד בים.
איש ההי-טק גילה שבעצם הוא חוגג את החיים. עם זאת מזמן לא למד משהו בשביל הנשמה. הוא מודע לכישורי ההקשבה שלו, ליכולת הניתוח ולחיישן שבו המאתר “באגים” בקרב אנשים ולא רק בתוכנות. כעת, מבקש ללמוד “לטפל באחרים” ברמה מקצועית ורגשית ולשלב בכך מגע תומך.
הנדל”ניסט החליט לצאת בניסוי. בעוד 3 חודשים יטוס לטיול בן חודש וחצי עם משפחתו בהודו. עד אז, יכשיר אחד מהסוכנים במשרד למלא את מקומו. כשישוב עם מצברים מלאים, משפחה מגובשת, יקבע את מתכונת העבודה החדשה שתאפשר לו איזון.
פרק ד’: תסריט מהחיים
התחלות עשויות להידמות לכניסה לאולם קולנוע. האור כבה. על ברכיך קונוס קרטון שופע פופקורן, אין לך מושג מה עומד לקרות, לפניך שעה צרופת חוויה ורגש: פחד, הנאה, צחוקים… הרפתקה בהתגלמותה. אי וודאות על מסך בד. לחיים, למדנו המפיק, יש אופי “קצת” אחר: הסרט על המסך הוא אודותיך, אתה התסריטאי, הבמאי, המלהק והשחקן הראשי ו…הצופה. אין זמן לאודישן, הכל ב- live.
בחיים האמיתיים זה נכון, אבל בסדנה יש זמן גם לאודישן וגם לחזרה גנראלית וכך עשינו:
ההי טקיסט – שיחק אותה כגולש באתרים לקורסים, מרים טלפונים מברר פרטים, מחליט ונרשם.
המפיק – התיישב על כסא מול אחת המשתתפות (ששחקה את מנהלת המכללה) והודיע לה שנפרדים ו.. יישארו ידידים.
איש הנד”לן, מנטור בזכות עצמו – הודיע למשתתפי הסדנה פעם אחת כמשפחה ופעם שנייה כעובדיו על תוכניותיו. כעבור ששה חודשים התיישבנו מחייכים, על כריות אצל ההי-טקיסט שתרגל עלינו טכניקה מרפאה חדשה, “קשב נוגע”. המפיק סחט מאיתנו דמעות כשהקרין בפנינו חומרים ראשונים מסרטו האי
שי והנוגע ללב, “מביט לעבר באהבה”. יזם הנדל”ן למד לנשום והצליח לשלש את עסקיו, לעבוד פחות שעות ולסמוך על אחרים. לגמנו צ’אי מתובלן וחם.
ואני?
אותי התחלות מסעירות. יצר ההרפתקנות שבי אינו יודע שובע, הצורך בגיוון, הבריחה משעמום ושיגרה מציבים לפני אתגרים חדשים. אי הוודאות כחמצן עבורי. לכל אחד מאיתנו נטיות אופי, לאחד קל להתחיל וקשה לתחזק, לשני ההתחלה משתקת, אולם קל לו להשלים משימות. המודעות לנטיותינו הטבעיות תאפשר לנו להסתייע באחרים וכך להתחיל, להמשיך, לממש ולהשלים שינויים, משימות ויעדים בשמחה ובהצלחה. לקריאת 3 התחלות מעבר לפינה אחת כקובץ שלם ב- word
לתגובות בבלוג נא הקלק כאן
לשליחת דוא”ל - sharona@harmony-vision.net
מאת: שרונה דוכנה, מייסדת הרמוני, יוצרת ומנחת חזון אישי לעסקים
יוצרת ויצירתית בחיי, מתמסרת להרפתקאות ולמסעות.
עוסקת בימים אלו בהקמת מיזם Visionet ופתוחה לשיתופי פעולה.
טל’ 9544464 04941146 0522
המאמר נכתב עבור Coachinginteractive פורטל האימון הישראלי
למגאזין אינטרנטי ינואר 2008 בנושא “התחלות”
מטקבקים אחרונים